מלך? רק אם יש לו מה להציע (לא על כל דבר אפשר וצריך לכתוב כתבה)

כן, כן, התוכן הוא המלך. מה מלך? קיסר. במיוחד היום, כשתחת ההגדרה של "תוכן" נכנסים אינספור פריטים: סרטון, פוסט, ציוץ, מאמר, מחקר, ראיון או פיצ'ר. כולם תוכן.
כל העניין כולו – כמו בדרך כלל, כנראה – הוא להתאים בין מה שיש להגיד לאיך אומרים אותו ולמי.
אפשר לדמות את זה לקוד לבוש, או לטקט. כמו שלא הכי מתאים להגיע לישיבת חברה עם בגד ים, ולא משנה כמה היפסטרית ומגניבה החברה, כך לא מתאים לפנות לנוער עם כתבה מטרחנת. באופן דומה, כנראה, לא מומלץ לתקשר לקות בלתי הפיכה בהומור מוגזם.

אבל על הקשת הזו אפשר בהחלט להיות יצירתיים. או שמא נדגיש: רצוי להיות יצירתיים. ה'סטורי של אווה', למשל, הוא דוגמה מופלאה. לקחת את הנושא הכבד בתבל ולתקשר אותו לקהל המטרה באמצעות הפורמט הקליל ביקום (למרות ובגלל שללה תגובות צדקניות).
וככה, עוד לפני שעלתה מילה לאוויר לא היה במדינה מישהו שלא שמע על אווה, סבתות ונכדים כאחד ויומיים אחר כך הצטרף גם העולם. פרויקט שנגמר ב-1.7 מיליון עוקבים וסביר שייכתב בספר דברי הימים של נפלאות השיווק.

ואם לעשות את זה פשוט – קודם חושבים מה יש להגיד ולמי בדיוק רוצים להגיד את זה, ורק אחר כך מחליטים איך להגיד.

נשמע מובן מאליו? אולי. אבל זה לא.
הרי כל כך הרבה כתבות תוכן שיווקי נשטפו ללא כל תועלת פשוט משום שזו לא היתה הדרך הנכונה לתקשר את המסר. או שקהל המטרה הוא לא כזה שקורא כתבות.
מה כבר יש לחפור על מבצע הצטרפות למותג מוכר כל כך? אם כולם מכירים כבר עדיף באנר לא?
שורה תחתונה:
תוכן טוב מספר סיפור. אם יש לכם רק "הודעה" פשוט תודיעו, אל תדברו כל כך הרבה…

מחפשים חברת דיגיטל? אנחנו פה. דברו איתנו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
סגירת תפריט